ההתחלה
לפני שנים רבות חיפשתי כמו כולם את הייעוד שלי, את התשובה לשאלה מה ארצה לעשות כשאהיה גדולה? .
הגעתי ללימודי חינוך מיוחד ולבית ספר מהמם בו ניתנה לי ההזדמנות לקיים קבוצות דרמה ולהפיק מופעים לסוף שנה. אחד המופעים עסק בסיפור הקוסם מארץ עוץ, יצירה מופלאה אשר לתוכה יצרנו את הסיפורים האישיים של הנערים. הקבוצות היו חלק נכבד מעולמי, נושמת, חושבת, מדמיינת וחולמת הקוסם מארץ עוץ. חולמת מסע ארוך אליו אני יוצאת יחד עם הקבוצה המיוחדת שלי. מתרגשת, חוששת, מקווה ומאמינה בהם!
הנערים חוקרים את הדמויות: את הדחליל- שמחפש שכל, את דורותי- שמחפשת אושר, את איש הפח- שמחפש שמחת חיים, את האריה- שמחפש אומץ, את הפיה- שמכוונת ומגנה. ובעצם באופן מורחק חוקרים את עצמם.
חוויתי אותם מוציאים תסכולים וכעסים, מביעים התרגשות גדולה מהצלחה, מאסטטיקה ויופי של הכתיבה והמשחק, משננים טקסטים אישיים, גדלים יחד עם התפקיד, משחררים הבעות ישנות, מטפחים הוויות חדשות.
ואני? אני מוקסמת מהקסם שמתרחש אל מול עיניי, הגדילה של הנערים, ההתפתחות שלהם לאנשים שמאמינים בעצמם ורואים את גדולתם. מתחילים להתבהר לי תהליכים במסע המשותף הזה שלי איתם בדרך אל הקוסם, אני מתרגשת מהקסם הזה של היצירתיות והספונטניות שהם חווים אל מול עיניי.
יוצרים לעצמם מציאות, מפתחים סקרנות, יוצרים קשרים, ספונטניות, יצירתיות, משחררים דפוסים ישנים ונהנים... כל כך נהנים! הגענו לקוסם ואז הבנו שבעצם קיבלנו את מה שרצינו ממנו כבר בדרך שעברנו יחד. המופע היה מרהיב ודיבר בכל כך הרבה שפות ורבדים. היה לי ברור שמשם אני רוצה להמשיך ולחקור.
הגעתי ללימודי הטיפול בדרמה תרפיה עם אמונה וידיעה כי יש בחקירת התפקידים שאנו מגלמים ביום יום איכויות של ריפוי והשתנות. של פיתוח יצירתיות ושחרור מדפוסים ישנים. מצאתי את שאהבה נפשי! את החלום, את הייעוד שאותו חיפשתי
