אמא, אבא, משעמם לי
אמא / אבא, משעמם לי....
מה מעלים אצלכם צמד המילים הזה?
האם גם אתם מכירים את תחושת האחריות שאנו מרגישים למלא לילדים שלנו את הזמן כדי שלא ישתעממו בחופש הגדול או בכלל?
ואם אנו מרגישים שהם משתעממים אנחנו מיד מאשימים את עצמנו וחשים לא נוח ושאולי שלא היינו מספיק טובים ומעניינים?! קחו רגע לענות על זה.
החופש כהזדמנות לגדילה ....
הילדים יבלו בקייטנות שיספקו שפע אטרקציות ועניין, אנחנו עתידים לבלות איתם המון, בבריכה, בים, אצל חברים, משפחה ועוד, אך ישנה חשיבות רבה להשאיר בסדר יום גם משבצת שבה הם יוכלו למלא את זמנם בעצמם.
אנו רוצים שהילדים שלנו ידעו לתפוס מקום בחברה, שיהיו בוגרים ועצמאיים ועל כן, עליהם ללמוד מגיל צעיר להעסיק את עצמם, לגלות בעצמם מה מעניין אותם ולמלא את שעות הפנאי שלהם בהנאה.
אם נעשה זאת עבורם הם לא ילמדו לעשות זאת. אם ניקח מהם את האחריות הזאת הם יישארו תלותיים בנו.
יש בשעמום הזדמנות נפלאה לחקור את עצמי, מתוך השקט עולים הגילויים. נוצרת אפשרות לשאול מה מעניין אותי?, לנסות, לטעות /להצליח , לגדול...
נוכל לחשוב עם הילדים בתחילת החופש מה מעניין אותם בחלונות הזמן הפנוי, אלו יכולות להיות פעולות שגרתיות כמו משחקי קלפים או משהו תהלכי ומורכב כמו בנייה ותכנון של דבר מה: הצגה, עבודה בעץ ועוד. וכשהם אומרים משעמם לי לעזור להם לחזור לעצמם ולקחת אחריות על הזמן שלהם.
היכולת להיות בשעמום עשויה להיות הישג התפתחותי ממש!
